#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. מקוה שנמדד ונמצא חסר מה הדין הטהרות שנעשו על גביו?<p dir=""rtl"">ומה הטעם? (ומה הדין כל ספק טומאה ברה&quot;ר וברה&quot;י?)</p>"	"לת&quot;ק בין ברה&quot;ר בין ברה&quot;י טמאים ודאי, ולר&quot;ש ברה&quot;ר טהורות וברה&quot;י תולין.<p dir=""rtl"">טעמו של ר&quot;ש שמחלק בין רה&quot;ר לרה&quot;י זה כמו בסוטה שרק ברה&quot;י טמאו אותה מספק, ואף שבסוטה ברה&quot;י טמאו ודאי והוא אמר ספק, מפני שהטעם שטמאו ודאי בסוטה שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה (וכן סובר ר&quot;ש כל ספק טומאה ברה&quot;י תולין שאין רגלים לדבר). אב&quot;א טעמו של ר&quot;ש שמטהר ברה&quot;ר שלומד סוף טומאה מתחילת טומאה (ותחילת טוממאה נלמדת מסוטה מה שאין כן סוף טומאה אינו דומה לסוטה).</p><p dir=""rtl"">חכמים לא לומדים מסוטה לחלק בין רה&quot;ר ולרה&quot;י ואף שבכל טומאה כן מחלקים שנלמד מסוטה, כאן שונה שהרי יש תרתי לריעותא.</p>"	נדה ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ג: קופה שנשתמשו בה טהרות בזוית זו ונמצא שרץ בזוית אחרת מה דינה [במה דברו שמאי והלל, ובמה נחלקו חזקיה ור' יוחנן (4)]?	"מודים שמאי והלל (אף שנחלקו באשה שראתה דם) שטהרות הראשונות טמאות. נחלקו חזקיה שאומר שטהורות ור' יוחנן אומר שטמאות.<p dir=""rtl"">אפשר לומר ששמאי והלל הודו בקופה שיש לה שלוים ואוגנים ור' יוחנן וחזקיה נחלקו כשאין אוגנים [ואם הקופה מלאה מים יודה חזקיה שלא יועיל האוגנים שמיא שריקי א&quot;נ שלא מקפיד לשפוך הכל].</p><p dir=""rtl"">אב&quot;א שמאי והלל דברו בקופה שאינה בדוקה והם נחלקו בבדוקה</p><p dir=""rtl"">אב&quot;א שמאי והלל דברו בקופה שאינה מכוסה והם נחלקו בקופה מכוסה.</p><p dir=""rtl"">אב&quot;א שמאי והלל דברו בזוית הקופה, והם נחלקו בזוית הבית, ונחלקו האם מחזקינן טומאה ממקום למקום.</p>"	נדה ג:		
